פרשת דברים
תוכחה מאהבה
כיצד ניתן לפתוח את לב הזולת, כדי שיקבל את דברי תוכחתך הנכונים?
מאת הגאון, הרב זמיר כהן שליט”א
דברים פרק א,פסוק א-ד:
א “אֵלֶּה הַדְּבָרִים, אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל-כָּל-יִשְׂרָאֵל, בְּעֵבֶר, הַיַּרְדֵּן: בַּמִּדְבָּר בָּעֲרָבָה מוֹל סוּף בֵּין-פָּארָן וּבֵין-תֹּפֶל, וְלָבָן וַחֲצֵרֹת–וְדִי זָהָב. ב אַחַד עָשָׂר יוֹם מֵחֹרֵב, דֶּרֶךְ הַר-שֵׂעִיר, עַד, קָדֵשׁ בַּרְנֵעַ. ג וַיְהִי בְּאַרְבָּעִים שָׁנָה, בְּעַשְׁתֵּי-עָשָׂר חֹדֶשׁ בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ; דִּבֶּר מֹשֶׁה, אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֹתוֹ, אֲלֵהֶם. ד אַחֲרֵי הַכֹּתוֹ, אֵת סִיחֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי, אֲשֶׁר יוֹשֵׁב, בְּחֶשְׁבּוֹן–וְאֵת, עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן, אֲשֶׁר-יוֹשֵׁב בְּעַשְׁתָּרֹת, בְּאֶדְרֶעִי”.
מה הסיבה שהתורה מציינת את דברי התוכחה של משה לבני ישראל, אחרי שהיכה את שני המלכים האדירים סיחון ועוג?
רש”י מבאר כי התורה מלמדת אותנו יסוד גדול בדברי תוכחה בכלל ובחינוך בפרט.
אדם המוכיח את חברו או בנו, עובדיו ומעוניין שדבריו יתקבלו על ליבו, יוודא תחילה להיטיב לו לפני כן.
אדם שנוכח לראות שאתה אוהבו, רוצה בטובתו באמצעות נתינה וטירחה למענו, לא רק במילים של אהבה אלא במעשים, ליבו יהיה פתוח לקבל דברי תוכחה, להפנים ולהשתנות.
נתינה רוחנית כמתן תורה, נתינה פיזית,חומרית כיציאת מצרים, כקריעת ים סוף לא מספיקים.
למרות כל הניסים ליבו של האדם יכולה להישאר נעולה, יחד עם זאת שמשה מקיים הבטחה להיכנס לארץ ובדרך נילחמים בעמים חזקים ומנצחים, הלב ניפתח, כי ההבטחה קויימה.
מכאן מסר חשוב לכל מנהיג, הורה, מנהל, מחנך למצוא זמן מתאים, שהלב פתוח להקשיב וליישם ורק אז להוכיח את מי שצריך.
שנזכה תמיד להנהיג, לנהל, לחנך מתוך אהבה ולהעביר את המסר בזמן מתאים כדי שזה ישמע וגם יעשה בהמשך החיים.
הלימוד לעילוי נשמת הוריי:
אמי מורתי טרנגו קסה ז”ל
ואבי מורי טזז רדאי ז”ל
אחי האהוב וובט (טוביה) טזזו רדאי ז”ל
לכרמית בת מרגלית כהן זצ”ל
בין כל נפטרי עם ישראל.
לשמירת עם ישראל.
שבת נפלאה, יקיריי באשר תהיו.
😍 וובעלם טזזו מקונן
מרצה, יועצת חינוכית, מדריכת הורים, מנחת צוותים חינוכים, מאמנת להתפתחות וצמיחה אישית, תארפיסטית ומטפלת רגשית, מדריכת כלות, סופרת.
פרשת ואתחנן
אמינות התמסרות
הדרך לוודא שלא נוצרו שינויים במצוות במהלך הדורות ואיך מתייחסים למנהגים שונים בעדות?
מאת הגאון, הרב זמיר כהן שליט”א
בפרשה מופיע הפסוק
דברים ד,ב:
“לֹ֣א תֹסִ֗פוּ עַל־הַדָּבָר֙ אֲשֶׁ֤ר אָֽנֹכִי֙ מְצַוֶּ֣ה אֶתְכֶ֔ם וְלֹ֥א תִגְרְע֖וּ מִמֶּ֑נּוּ לִשְׁמֹ֗ר אֶת־מִצְוֺת֙ יְהוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר אָֽנֹכִ֖י מְצַוֶּ֥ה אֶתְכֶֽם”.
מהוראה ברורה זו כל אדם ידע שהיסודות של התורה נשארים כפי שמשה רבינו קיבל מהר סיני.
הוראה שאין להוסיף ואין לגרוע, היא לכל הדורות.
בתפילין יש ארבע פרשיות, גם חוקרים במערות קומראן, ליד ים המלח, מצאו תפיליון מלפני אלפיים שנה וגם שם יש ארבע פרשיות.
נושאים שבמרוצת הדורות התעוררה מחלוקת הלכתית, המחלוקות תמיד בפרטים ולא ביסודות.
במקרה של מחלוקת, אדם המנהל את חיו על פי ההלכה, עושה תמיד רצון ה’.
לעניין פסח, הימים ידועים, יש מנהג ספרד לאכול קטניות בפסח ומנהג אשכנז לא.
אם אדם ישאל כיצד חכמים תיקנו גדרות וסייגים? האם זה לא תוסיף ולא תגרע?
בתורה כתוב: כל אשר יורוך חכמים תעשה, לא תלך ימין או שמאל.
חכמים הצטוו בתורה לעשות גדר ומשמרת לתורה במקום שישראל עלולים להיכשל.
כמו לא לאכול עוף עם חלב, שמא יאכלו בקר וחלב.
כל יהודי שומר תורה ומצוות יהיה רגוע ושלוו בעבודתו, שמנהל את חייו על פי הוראת הבורא וצועד בדרך האמת, ממשה רבינו עד לימינו.
שנזכה לקיים את התורה הקדושה ולקיים את כל המצוות מתוך שמחה ואהבה.
הלימוד לעילוי נשמת הוריי:
אמי מורתי טרנגו קסה ז”ל
ואבי מורי טזזו רדאי ז”ל
אחי האהוב וובט (טוביה) טזזו רדאי ז”ל
בין כל נפטרי עם ישראל.
לשמירת עם ישראל.
שבת נפלאה, יקיריי באשר תהיו 😍. וובעלם טזזו מקונן
מרצה, יועצת חינוכית, מדריכת הורים, מנחת צוותים, מאמנת לצמיחה אישית, משפחתית, תארפיסטית ומטפלת רגשית, מדריכת כלות, סופרת.
ט״ו באב
אהבה עצמית
צ’רלי צ’פלין
חשבתם פעם מה זה בשבילכם ‘הערכה עצמית’?
איך אתם מגדירים ‘אותנטיות, בגרות, כבוד, אהבה עצמית, פשטות, צניעות, שלמות, מה זה ‘לדעת לחיות’?
שיר שצ’פלין קרא ביום הולדתו ה-70, בתאריך 16.4.59:
משהו על אהבה עצמית / צ’ארלי צ’פלין
כאשר אהבתי את עצמי באמת הבנתי שתמיד בכל הזדמנות אני הייתי במקום הנכון, בשעה הנכונה ובדקה הנכונה ואז יכולתי להרפות.
היום אני יודע שיש לזה שם: “הערכה עצמית”.
כאשר אהבתי את עצמי באמת יכולתי להבחין שהיגון והסבל הרגשי שלי, הם רק אזהרות שאני הולך נגד האמת הפנימית שלי.
היום אני יודע שקוראים לזה: “אותנטיות”.
כאשר אהבתי את עצמי באמת הפסקתי להשתוקק לחיים אחרים והתחלתי לראות את כל המתרחש כתרומה לצמיחתי.
היום אני יודע שזה נקרא: “בגרות”.
כאשר אהבתי את עצמי באמת התחלתי להבין כמה מעליב זה ללחוץ על מישהו
לעשות את מה שאני מבקש, למרות שידעתי שזה לא הזמן או שאותו אדם עדיין לא מוכן,
אפילו כאשר האדם הזה הוא אני.
היום אני יודע שלזה קוראים: “כבוד”.
כאשר אהבתי את עצמי באמת התחלתי להשתחרר מכל מה שאיננו בריא עבורי:
מאכלים, אנשים, מצבים, כל דבר שמשך אותי למטה.
בהתחלה לבי קרא לזה – “גישה אגואיסטית”.
היום אני יודע שזה: “אהבה עצמית”.
כאשר אהבתי את עצמי באמת חדלתי להתייסר על הזמן החופשי, הפסקתי לעשות תכנונים גרנדיוזיים, ממש נטשתי את ה”מגה” פרויקט של עתידי.
היום אני עושה את מה שאני רואה לנכון, מה שאני אוהב, בקצב שלי, היום אני יודע שקוראים לזה: “פשטות”.
כאשר אהבתי את עצמי באמת הפסקתי לרצות להיות תמיד צודק וכך טעיתי הרבה פחות.
היום גיליתי שלזה קוראים: “צניעות”.
כאשר אהבתי את עצמי באמת סירבתי להמשיך לחיות בעבר ולדאוג כל הזמן למה שיהיה בעתיד.
עכשיו אני חי את הרגע הזה, כי כאן מתרחש הכול.
היום אני חי כל יום ויום ולזה אני קורא: “שלמות”.
כאשר אהבתי את עצמי באמת הבחנתי שהחשיבה שלי יכולה לאמלל אותי ולאכזב אותי מאד,
אבל כאשר אני מגייס אותה לשירות לבי, היא פוגשת פרטנר חשוב ואמיתי ולזה קוראים “לדעת לחיות”.
לא חייבים לפחד מהעימות המתקרב ביני לבין עצמי או ביני לבין האחרים.
אפילו הכוכבים מתנגשים ביניהם ואז נולדים עולמות חדשים.
פרשת עקב
יראה ואהבה
מדוע יש צורך גם ביראת ה’ ואין די באהבתו?
מאת הגאון, הרב זמיר כהן שליט”א
בפרשת השבוע מורה לנו התורה:דברים י,כ:
כ “אֶת-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ תִּירָא, אֹתוֹ תַעֲבֹד; וּבוֹ תִדְבָּק, וּבִשְׁמוֹ תִּשָּׁבֵעַ”. מאחר שהצטווינו על אהבת ה’:דברים ו,ה:
” ה וְאָהַבְתָּ, אֵת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, בְּכָל-לְבָבְךָ וּבְכָל-נַפְשְׁךָ, וּבְכָל-מְאֹדֶךָ”.
לשם מה נידרשת יראה?
האם לא עדיף לעבוד את ה’ יתברך רק מתוך אהבה?
ביראת ה’ ,יש שתי דרגות:
יראת העונש ויראת הרוממות.
יראת העונש נידרשת לזמנים שיש ריפיון ברגשות האהבה, זמנים שהיצר גובר על האדם והוא עומד בניסיון קשה וכיצד יתגבר על יצרו? ישתמש ביראת העונש, שלא כדאי לאדם לאבד עולמו בהנאה אסורה ורגעית, שמכתימה את נפשו ותגרום לו סבל קשה ומר לאורך זמן.
שיזכור זאת, מיד יגמול בליבו שההנאה הרגעית לא משתלמת ויגבור על יצרו.
יראת הרוממות זו דרגה גבוה, הרמח”ל מלמדנו שאהבה גבוה זו אהבת ה’, ניבנת על יסודות יראת הרוממות, מאחר שהאדם חי בגוף חומרי, לא מגיע מיד לאהבת ה’,יש יצרים,אהבת גשמיות.
יראת הרוממות שבלב האדם, מגדולת הבורא אל מול קטנות האדם, הערצת הבורא מתוך רצון לדבוק בו, האדם יכול להשתחרר מכבלי הגוף, להכניס את השכינה בתוכו, מכאן יכול להגיע לאהבת ה’, המקשרת את האדם אל בוראו ומורידה עליו אור עליון.
לסיכום האהבה והיראה מקרבים את האדם לבורא עולם.
שנזכה להגיע לדרגת יראת הרוממות ואהבת ה’, יתברך כל החיים.
הלימוד לעילוי נשמת הוריי:
אמי מורתי טרנגו קסה ז”ל
ואבי מורי טזזו רדאי ז”ל
אחי האהוב וובט (טוביה) טזזו רדאי ז”ל
בין כל נפטרי עם ישראל.
לשמירת עם ישראל.
שבת נפלאה, יקיריי באשר תהיו 😍. וובעלם טזזו מקונן
מרצה, יועצת חינוכית, מדריכת הורים, מנחת צוותים, מאמנת לצמיחה אישית, משפחתית, תארפיסטית ומטפלת רגשית, מדריכת כלות, סופרת.
פרשת ראה
ונתן לך רחמים
מדוע ניתנת משמיים הזדמנות לרחם על אחרים, למה זוכה הבוחר לרחם?
מאת הגאון, הרב זמיר כהן שליט”א
בפרשתנו מבטיח משה רבינו לעם ישראל בשם ה’: דברים יג,יח “תִבָּנֶ֖ה עֽוֹד׃ יחוְלֹֽא־יִדְבַּ֧ק בְּיָדְךָ֛ מְא֖וּמָה מִן־הַחֵ֑רֶם לְמַ֩עַן֩ יָשׁ֨וּב יְהֹוָ֜ה מֵחֲר֣וֹן אַפּ֗וֹ *וְנָֽתַן־לְךָ֤ רַחֲמִים֙ וְרִֽחַמְךָ֣* וְהִרְבֶּ֔ךָ כַּאֲשֶׁ֥ר נִשְׁבַּ֖ע לַאֲבֹתֶֽיךָ”.
מה פשר הכפילות, די היה במילה ורחמך פעם אחת,מה פשר המילים: ונתן לך רחמים?!
ללמדנו, במצב בו ישנה גזרה על האדם,הקב”ה בחסדו חפץ להעניק לאדם הזדמנות להינצל ממנה, מביא על האדם ניסיון שבו עליו לעמוד כדי שיהיה ראוי לביטול הגזרה, האדם ניבחן, האם ירחם על זולתו או לא.
כאשר האדם עומד בניסיון מוותר, מעניק ומרחם על זולתו גם בשמיים מרחמים עליו ומבטלים את הגזרה.
מידה כנגד מידה, זהו התיאור בכפילות, ונתן לך רחמים, ורחמך. תקבל הזדמנות לרחם על האחר ומשמיים ירחמו עליך, יבטלו מעליך כל גזרה קשה, לפני משורת הדין.
שנזכה תמיד לדון, לרחם על הזולת ונזכה גם שירחמו עלינו מהשמיים, יבטלו מעלינו כל גזרה קשה.
שנזכה לחיים טובים ומלאי חמלה וחסד.
הלימוד לעילוי נשמת הוריי:
אמי מורתי טרנגו קסה ז”ל
ואבי מורי טזזו רדאי ז”ל
אחי האהוב וובט (טוביה) טזזו רדאי ז”ל
בין כל נפטרי עם ישראל.
לשמירת עם ישראל.
שבת נפלאה, יקיריי באשר תהיו 😍. וובעלם טזזו מקונן
מרצה, יועצת חינוכית, מדריכת הורים, מנחת צוותים, מאמנת לצמיחה אישית, משפחתית, תארפיסטית ומטפלת רגשית, מדריכת כלות, סופרת.
פרשת שופטים
שופט וגם שוטר
התורה מצווה אותנו למנות שופטים ושוטרים “בכל שעריך” – ונרמזת בזה על השליטה העצמית
מפי הגאון, הרב זמיר כהן שליט”א
דברים טז,יח:
פרשתנו פותחת במילים:
יח “שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים, תִּתֶּן-לְךָ בְּכָל-שְׁעָרֶיךָ, אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ, לִשְׁבָטֶיךָ; וְשָׁפְטוּ אֶת-הָעָם, מִשְׁפַּט-צֶדֶק”.
על פי הפשט, השערים המוזכרים הם שערי חומת העיר, מתקופת דוד המלך, זהו שער שהיו יוצאים ונכנסים בו לעיר ושם ישבו השופטים, כדי שיהיו זמינים לעם, לתת פסק דין בכל נושא שהיה בו מחלוקת ודורש משפט.
ברובד הרמז בתורה, השערים בפסוק מתייחסים לפתחי ושערי הגוף, שעליהם התורה מצווה לשים שופטים ושוטרים.
כל אדם ישמור על מה יראה, מה ישמע, מה יאכל בכל איבריו ומה צריך לחסום להכניס לגופו.
יש רמז גם להיות שופט ולא עורך דין לעצמך.
שופט זה אדם שרואה ושומע ומתוך איזון, פוסק אמת, עורך דין מטה את הצד לצד שמשלם לו, בכל מחיר עושה הכל שאותו צד ינצח, גם אם זה צד אשם, לא צודק.
לסיכום חשוב שיהיו שופטים ושוטרים חיצוניים ופנימיים כד שאדם ינהל וישמור על עצמו בצורה נכונה.
שנזכה לעשות שופטים, שוטרים שיהיו השערים החומרים והרוחניים בחיינו.
הלימוד לעילוי נשמת הוריי:
אמי מורתי טרנגו קסה ז”ל
ואבי מורי טזזו רדאי ז”ל
אחי האהוב וובט (טוביה) טזזו רדאי ז”ל
בין כל נפטרי עם ישראל.
לשמירת עם ישראל.
שבת נפלאה, יקיריי באשר תהיו 😍. וובעלם טזזו מקונן
מרצה, יועצת חינוכית, מדריכת הורים, מנחת צוותים, מאמנת לצמיחה אישית, משפחתית, תארפיסטית ומטפלת רגשית, מדריכת כלות, סופרת.
פרשת כי תצא
שובה ישראל
האם ניתן לתקן כל חטא ועוון, מה ההבדל בין תשובה מיראה לתשובה מאהבה?
מאת הגאון, הרב זמיר כהן שליט”א
בתקופה זו שבים רבים מעם ישראל אל בורא עולם ותורתו, יחד עם זאת מתחזקים בתחילת דרכם שואלים: האם באמת אוכל לתקן את אשר קלקלתי? וחלילה, חלק חושבים אין להם תקנה.
בתורה כתוב מה אסור ומה מותר וגם שחוטאים איך מתקנים, אדם לא יכול להגיד אחטא ואשוב, אדם זה עובר בזדון על רצון ה’ ומנצל את חסדיו לעשות תשובה. לאדם כזה אומרים: אין מספיקין בידו לעשות תשובה.
חלקי התשובה הם:
עזיבת החטא בפועל
חרטה גמורה על מה שעשה בעבר
קבלה לעתיד – שלא ישוב לחטא זה לעולם
ווידוי בינו לבין בורא עולם
עושה תשובה שלמה ונמחק עוונו.
יש אומרים: “במקום שבעלי תשובה עומדים, צדיקים גמורים אינם עומדים”, ברכות לד,עב
יש החוזרים בתשובה מיראת העונש ויש החוזרים בתשובה מאהבה.
החוזרים בתשובה מאהבה, כל עוונותיהם הופכים לזכויות גדולות.
מסר לכל אדם, כל עוד הנר דולק – האדם חי, בידו לתקן כל חטא מתוך התבוננות בגדלות ה’ ובשפע הגדול שנותן לו, יגיע למדרגה תשובה מאהבה ולא מיראה.
שנזכה ללכת בדרך ה’ , לתקן כל מה שקילקלנו, הכל מתוך אהבה, הבנה, קבלה בגדלות בורא עולם.
הלימוד לעילוי נשמת הוריי:
אמי מורתי טרנגו קסה ז”ל
ואבי מורי טזזו רדאי ז”ל
אחי האהוב וובט (טוביה) טזזו רדאי ז”ל
בין כל נפטרי עם ישראל.
לשמירת עם ישראל.
שבת נפלאה, יקיריי באשר תהיו.
😍 וובעלם טזזו מקונן
מרצה, סופרת, יועצת חינוכית, מדריכת הורים, מאמנת לצמיחה אישית, משפחתית , מדריכת כלות, בלנית.
פרשת כי תבוא,
ההבדל בין יהודי לגוי
מאת הגאון, הרב זמיר כהן שליט”א
דברים כו,יז-יט:
יז אֶת-יְהוָה הֶאֱמַרְתָּ, הַיּוֹם: לִהְיוֹת לְךָ לֵאלֹהִים וְלָלֶכֶת בִּדְרָכָיו, וְלִשְׁמֹר חֻקָּיו וּמִצְוֹתָיו וּמִשְׁפָּטָיו–וְלִשְׁמֹעַ בְּקֹלוֹ. יח וַיהוָה הֶאֱמִירְךָ הַיּוֹם, לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה, כַּאֲשֶׁר, דִּבֶּר-לָךְ; וְלִשְׁמֹר, כָּל-מִצְוֹתָיו. יט וּלְתִתְּךָ עֶלְיוֹן, עַל כָּל-הַגּוֹיִם אֲשֶׁר עָשָׂה, לִתְהִלָּה, וּלְשֵׁם וּלְתִפְאָרֶת; וְלִהְיֹתְךָ עַם-קָדֹשׁ לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ, כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר.
הקב”ה כרת ברית, הסכם בינו לבין עם ישראל.
להבדיל מהגויים.
אם עם ישראל הולכים בדרכו,ממליכים את ה’ עלינו, מקיימים את התורה הקדושה, ה’ שומר ועוזר לעם ישראל. אם עם ישראל מפירים את הברית, ה’ מכה בישראל בעוצמה,כדי ליישר אותם.
במקום לשאול, איפה אלוהים היה, שזה קרה, בואו נשאל איפה אני, אנחנו? במקום לחפש אשמים, ניקח אחריות.
מספרים על בחור שרצה ללמוד בבית ספר של גויים, כמה ילדים היכו אותו, על בסיס יומי, עד שהחליט לעבור לבית ספר יהודי, שם הפך להיות תלמיד גדול בתורה. לימים דודו רב קהילה לפני שניפטר קרא לו, שאל אותו, מדוע החברים הרביצו לו? הבחור ענה, אנטישמים, בזכות זה התחזקתי בתורה.
סיפר לו הדוד שהוא זה ששילם לילדים להרביץ לו כדי שיחזור למוטב.
אחרי שהדוד ניפטר הפך להיות רב קהילה, ממשיך דרכו של דודו.
כך הקב”ה, אם עם ישראל סוטה מההסכם, נענש.
אם עם ישראל שומר על הברית, ה’ מקיים את הברית, ה’ נילחם ואתם תחרישון.
שנזכה לזכור ולקיים את הברית שאנחנו עם קדוש וממלכת כהנים, ברגע ששוכחים, משלמים.
אמי טרנגו קסה זצ”ל שמרה במסירות נפש על השבת, בכפר, באתיופיה, שיום השוק היה בשבת ובסודאן, בדרכנו לארץ ישראל, שאסור היה לציין שאנחנו יהודים.
שנזכה תמיד ללכת זקופי קומה, כבני מלכים, לקיים את הברית-התורה הקדושה ולהמליך עלינו את ה’ ,תמיד.
הלימוד לעילוי נשמת הוריי:
אמי מורתי טרנגו קסה ז”ל
ואבי מורי טזזו רדאי ז”ל
אחי האהוב וובט (טוביה) טזזו רדאי ז”ל
בין כל נפטרי עם ישראל.
לשמירת עם ישראל.
שבת נפלאה, יקיריי באשר תהיו.
😍 וובעלם טזזו מקונן
מרצה, סופרת, יועצת חינוכית, מדריכת הורים, מאמנת לצמיחה אישית, משפחתית ,מדריכת כלות, בלנית.
פרשת ניצבים
בפרשה משה פונה לעם ישראל, כולל הדורות הבאים,[1] מצווה על הברית בין העם לאלוהים ומפציר בהם לשמור על הברית ולזכות לברכה. העם מצווה לפי הברית לשמור אמונים לאלוהים ולא לעבוד עבודה זרה, אם יעברו על הברית העונש על כך הוא גלות מארץ ישראל וצרות נוספות. משה אומר לעם שלאחר העונשים על הפרת הברית יחזרו בתשובה ואז ישובו לארצם ויזכו לברכה.
מתוך ויקפדיה
פרשת ניצבים נקראת תמיד בשבת שלפני ראש השנה. הפרשה פותחת את סדרת ארבע הפרשות האחרונות שבתורה – ניצבים, וילך, האזינו, וזאת הברכה – שהן גם ארבע הפרשות הקצרות ביותר בתורה. בשנים שבהן ראש השנה חל ביום חמישי או בשבת[2] קוראים ביחד איתה את פרשת וילך.
כולנו ניצבים לפני ה’, לדין או לרחמים.
ארבעים שנה בני ישראל הסתובבו במדבר, רק אחרי ארבעים שנה, ניגזר שרק חלק נכנסו לארץ ישראל.
לפני ארבעים שנה, בגיל כמעט 10, עליתי לארץ ישראל הקדושה, עברתי מסע מפרך, זכיתי לקבל מתנות רבות וגם הפעם הזאת קיבלתי מתנה, לעבור לבית חדש משלי, זכיתי לרכוש פיסת אדמה קדושה בארץ ישראל על שמי.
מודה לך בורא עולם על זכות זו.
הבת שאוהבת אותך בכל מצב.
בשם שנתנה לי אמי, וובעלם
שנזכה להתחזק באמונה, להכיר תודה על ה”יש”.
להיות בשמחה, תמיד.
הלימוד לעילוי נשמת הוריי:
אמי מורתי טרנגו קסה ז”ל
ואבי מורי טזזו רדאי ז”ל
אחי האהוב וובט (טוביה) טזזו רדאי ז”ל
בין כל נפטרי עם ישראל.
לשמירת עם ישראל.
שבת נפלאה, יקיריי באשר תהיו.
😍 וובעלם טזזו מקונן
מרצה, סופרת, יועצת חינוכית, מדריכת הורים, מאמנת לצמיחה אישית, משפחתית, מדריכת כלות, בלנית.
שנה טובה
שנה טובה,זה לא אומר שלא יהיו אתגרים, אלא שנצמח מהאתגרים
שנה טובה, זה לא שלא יהיו כשלונות אלא נהפוך אותם לקרש קפיצה
שנה טובה, זה לא שלא נהיה עצובים, כועסים אלא שמכל לימון נעשה לימונדה
שנה טובה, זה לא שלא נהיה חולים, אלא שנלמד לנוח, לשחרר ולהבין שלא הכל בידינו.
שנה טובה, זה לא הכל זורם, אלא מפסי האטה, נבנה הרפתקה.
שנה טובה, זה לא שכולם יאהבו אותנו אלא נלמד להבחין בין שחקנים לאורגינלים.
שנה טובה, זה בכל זמן, מקום ומצב לבחור, להאמין, להתמקד באהבה, בטוב, בחיובי, במשמעותי, בעיקרי ובעוצמתי.
שנה טובה, שנגדל ונבלוט לא רק בשנים אלא באהבה, בחכמה,יצירתיות,מנהיגות ואחדות.
באהבה, וובעלם
[2.10.2024, 17:11] אימון מכל הלב: ראש השנה ופרשת האזינו
טעמו וראו כי טוב ה’
לשון רכה מול לשון קשה, ממי נכון ללמוד את מצוות התורה?
מאת הגאון, הרב זמיר כהן שליט”א
בשירת האזינו לפני דברי התוכחה של משה רבינו פונה לכל אחד מישראל ואומר:
“שְׁאַל אָבִיךָ וְיַגֵּדְךָ, זְקֵנֶיךָ וְיֹאמְרוּ לָךְ”. דברים לב,ז
בדברי חז”ל מבואר לשון “אמירה”, בתורה מבטאת דיבור רך ואילו לשון “הגדה” מבטאת דיבור קשה.
האב, לשון הגדה, סב לשון אמירה,רכה.
האב נוקשה בדיבורו, הסב יותר רך.
“כה תאמר לבית יעקב ותגיד לבני ישראל”
בית יעקב, אלה הנשים, אמירה, רכה
בני ישראל זה הגברים לשון נוקשה.
גם בנביאים זו לשון הגדה, להעביר את דברי ה’, בחכמים זו דברי אמירה.
הדרכה זו לתלמיד חכם, הורה, מחנך מלמדת איך לדבר כך שלא רק ישמעו אלא יקשיבו לו.
כל אדם בר דעת יזכור שכל דרישה או ציווי מהתורה טמונים בהם רק טוב.
לסיכום, בחינוך יש לשלב בין לשון אמירה, כחנוך לנער על פי דרכו, יכולתו וגם לשון הגדה, הצבת גבולות וכללים לטובת החניך.
שנזכה, להבחין ולהתאים בין אמירה להגדה לכל אדם, בכל מצב, בכל זמן, ובכל מקום.
הלימוד לעילוי נשמת הוריי:
אמי מורתי טרנגו קסה ז”ל
ואבי מורי טזזו רדאי ז”ל
אחי האהוב וובט (טוביה) טזזו רדאי ז”ל
בין כל נפטרי עם ישראל.
לשמירת עם ישראל.
שבת נפלאה, יקיריי באשר תהיו.
😍 וובעלם טזזו מקונן
מרצה, סופרת, יועצת חינוכית, מדריכת הורים, מאמנת לצמיחה אישית, משפחתית, מדריכת כלות, בלנית.
יום הכיפורים, נחשב כשבע שבתות, יום הכיפורים הוא יום שנחתם בו הדין.
אין יום הכיפורים מכפר על עבירות שבין אדם לחברו עד שיבקש ממנו סליחה.
יום הכיפורים, מכפר על עבירות שבין אדם למקום.
בתפילות יש חזרתיות….
“ה’, ה’, אל רחום וחנון, ארך אפים, ורב חסד ואמת, נוצר חסד לאלפים, נושא עוון ופשע וחטאה, ונקה”
(שמות לד, ו-ז)
מדוע?
לקריאה החוזרת ונשנית ישנן מטרות שונות. אחת מהן היא זו שבה הסברנו את מהות ועניינו של היום הקדוש. כאשר אנו חוזרים פעם אחר פעם על קריאה זו, אנו משתכנעים בכך שהדרך הנכונה גם בינינו ובין האדם שמולנו (ולא רק בינינו לבין בוראנו) היא דרך הרחמים, החנינה, החסד והאמת. יש באמירה זו משום סגולה. אנו פונים אל אלוקים בזכות אותן מידות רחמים בהן הוא מזהה את עצמו, ובכך אנו מעוררים את אותן מידות בחברה האנושית כולה, ובעיקר בעצמנו. וכדברי חכמינו ז”ל: “כל המעביר על מידותיו מעבירין לו על כל פשעיו”, מי שמידותיו משופרות וטובות מתנהג עמו הקב”ה בדרך זו – מידה כנגד מידה
מתוך הקרן למורשת הכותל
שנזכה לסליחה, מחילה וכפרה על על מעשינו, בין אדם לחברו ובין אדם למקום.
הלימוד לעילוי נשמת הוריי:
אמי מורתי טרנגו קסה ז”ל
ואבי מורי טזזו רדאי ז”ל
אחי האהוב וובט (טוביה) טזזו רדאי ז”ל
בין כל נפטרי עם ישראל.
לשמירת עם ישראל.
שבת נפלאה, יקיריי באשר תהיו.
😍 וובעלם טזזו מקונן
מרצה, סופרת, יועצת חינוכית, מדריכת הורים, מאמנת לצמיחה אישית,משפחתית, מדריכת כלות, בלנית.
סוֻכּוֹת הוא חג מקראי הנחוג במשך שבעה ימים, בין ט”ו לכ”א בתשרי. יום החג הראשון הוא יום טוב, ואחריו ששת ימי חול המועד. לסוכות מספר רב יחסית של מצוות ומנהגים ייחודיים: מצוות ישיבה בסוכה בכל ימי החג, נטילת ארבעת המינים, מצוות הקהל שהתקיימה בזמן בית המקדש בחג סוכות פעם בשבע שנים.
מתוך ויקפדיה
בסוכות יש מנהג קבליסטי, להזמין אורחים סימלים הנקראים אושפיזין, (אברהם, יצחק, יעקב, יוסף הצדיק, משה רבינו, אהרון הכהן, דוד המלך) בכל יום משבעת ימי החג, כל דמות מלמדת אותנו, מידה ערכית.
חג הסוכות הוא אחד משלושת הרגלים
שלושה שמות לחג:
א) חג הסוכות, על שם מצוות הסוכה.
ב) חג האסיף, שבו מסיימים לאסוף את התבואה והפירות.
ג) ‘הֶחָג’. פעמים שהוא נקרא כך בלא תוספת, שנאמר (דברי הימים ב’ ז, ח): “וַיַּעַשׂ שְׁלֹמֹה אֶת הֶחָג”. וזאת מפני שהוא השמח והחגיגי שבחגים, והיתה בו שמחה יתירה בריקודים של שמחת בית השואבה (תוס’ יו”ט ר”ה א, ב), ובו היו ישראל מקריבים יותר קרבנות מאשר בשאר החגים (העמק דבר טז, יג).
מתוך אתר ישיבה
שנזכה לשמחה אמיתית בלב.
שהחטופים יחזרו, החיילים ישובו לשלום לביתם ויהיה שלום בארצנו היפה והטובה.
הלימוד לעילוי נשמת הוריי:
אמי מורתי טרנגו קסה ז”ל
ואבי מורי טזזו רדאי ז”ל
אחי האהוב וובט (טוביה) טזזו רדאי ז”ל
בין כל נפטרי עם ישראל.
לשמירת עם ישראל.
שבת נפלאה, יקיריי באשר תהיו.
😍 וובעלם טזזו מקונן
מרצה, סופרת, יועצת חינוכית, מדריכת הורים, מאמנת לצמיחה אישית, משפחתית, מדריכת כלות, בלנית.
ארבעת המינים הם ארבעה מיני צמחים שהתורה מצווה על נטילתם בחג הסוכות. חז”ל מזהים אותם כאתרוג, לולב, הדס וערבה.
ארבעת המינים מסמלים ארבעה סוגי אנשים בעם ישראל:
- לולב – יש לו טעם ואין לו ריח, מסמל אנשים שלומדים תורה ואין להם מעשים טובים.
- הדס – יש לו ריח ואין לו טעם, מסמל אנשים שלא לומדים תורה ויש להם מעשים טובים.
- אתרוג – יש לו גם טעם וגם ריח, מסמל אנשים שלומדים תורה ויש להם מעשים טובים.
- ערבה – אין לה לא טעם ולא ריח, מסמלת אנשים שלא לומדים תורה ואין להם מעשים טובים.
(על פי מדרש ויקרא רבה, פרק ל, יב).
האגודה שלהם ביחד ונטילתם ביחד מסמלת את האחדות של עם ישראל ואת העובדה שכל ישראל ערבים זה לזה ואחראים זה לזה.
העובדה שאם אחד מהם חסר, אי אפשר לקיים את מצוות ארבעת המינים, מסמלת את העובדה שלא משנה אם האדם לומד תורה ולא משנה אם הוא עושה מעשים טובים או לא, אם הוא יהודי, הוא תמיד יהיה חלק מעם ישראל ואי אפשר בלעדיו.
המצווה הזו של ארבעת המינים מסמלת את העובדה שכולנו בני עם אחד, עם שורשים משותפים, לא משנה מאיזו מדינה הגיעו הסבים והסבתות שלנו, לא משנה האם אנחנו דתיים או לא ולא משנה מה הדעות הפוליטיות שלנו.
תמיד נהיה עם אחד ותמיד נהיה קשורים זה לזה.
עד כאן, אלו דברים שלמדנו בגן (גם אם שכחנו).
שנזכה לאהבה ואחדות, באתגרים ובעת שלום.
הלימוד לעילוי נשמת הוריי:
אמי מורתי טרנגו קסה ז”ל
ואבי מורי טזזו רדאי ז”ל
אחי האהוב וובט (טוביה) טזזו רדאי ז”ל
בין כל נפטרי עם ישראל.
לשמירת עם ישראל.
שבת נפלאה, יקיריי באשר תהיו.
😍 וובעלם טזזו מקונן
מרצה, סופרת, יועצת חינוכית, מדריכת הורים, מאמנת לצמיחה אישית, משפחתית, מדריכת כלות, בלנית.
ראש השנה ופרשת האזינו
טעמו וראו כי טוב ה’
לשון רכה מול לשון קשה, ממי נכון ללמוד את מצוות התורה?
מאת הגאון, הרב זמיר כהן שליט”א
בשירת האזינו לפני דברי התוכחה של משה רבינו פונה לכל אחד מישראל ואומר:
“שְׁאַל אָבִיךָ וְיַגֵּדְךָ, זְקֵנֶיךָ וְיֹאמְרוּ לָךְ”. דברים לב,ז
בדברי חז”ל מבואר לשון “אמירה”, בתורה מבטאת דיבור רך ואילו לשון “הגדה” מבטאת דיבור קשה.
האב, לשון הגדה, סב לשון אמירה ,רכה.
האב נוקשה בדיבורו, הסב יותר רך.
“כה תאמר לבית יעקב ותגיד לבני ישראל”
בית יעקב, אלה הנשים, אמירה, רכה
בני ישראל זה הגברים לשון נוקשה.
גם בנביאים זו לשון הגדה, להעביר את דברי ה’, בחכמים זו דברי אמירה.
הדרכה זו לתלמיד חכם, הורה, מחנך מלמדת איך לדבר כך שלא רק ישמעו אלא יקשיבו לו.
כל אדם בר דעת יזכור שכל דרישה או ציווי מהתורה טמונים בהם רק טוב.
לסיכום, בחינוך יש לשלב בין לשון אמירה, כחנוך לנער על פי דרכו, יכולתו וגם לשון הגדה, הצבת גבולות וכללים לטובת החניך.
שנזכה, להבחין ולהתאים בין אמירה להגדה לכל אדם, בכל מצב, בכל זמן, ובכל מקום.
הלימוד לעילוי נשמת הוריי:
אמי מורתי טרנגו קסה ז”ל
ואבי מורי טזזו רדאי ז”ל
אחי האהוב וובט (טוביה) טזזו רדאי ז”ל
בין כל נפטרי עם ישראל.
לשמירת עם ישראל.
שבת נפלאה, יקיריי באשר תהיו.
😍 וובעלם טזזו מקונן
מרצה, סופרת, יועצת חינוכית, מדריכת הורים, מאמנת לצמיחה אישית, משפחתית, מדריכת כלות, בלנית.
וזאת לברכה פרשת סיום לספר דברים
עצרת שמחת תורה ופרשת וזאת הברכה שמיני עצרת, שמחת תורה ופרשת וזאת הברכה פרשת וזאת הברכה פרשת וזאת הברכה היא הפרשה האחרונה בתורה ובשונה מכל פרשיות התורה היא נקראת בחג, שמחת תורה ולא בשבת (למרות שלעיתים מחת תורה יוצא בשבת). הפרשה קצרה מאד וכללת את הברכות שבירך משה רבנו את עם ישראל. חשוב לשים לב לברכות ובפרט לדברים הבאים: למרות שראובן נדחק מפני שבט יהודה, בברכות הוא מופיע ראשון חלק מהברכות קצרות מאד וחלקן (לוי ויוסף) ארוכות מאד יש עוד שינויים בסדר, בנימים מוקדם ליוסף. יוסף מופיע כשבט אחד ורק בסיום הברכה מוזכר שהוא למעשה שני שבטים. זבולון ויששכר מופיעים באותו ברכה. משה רבנו מתייחס לעצמו בברכתו לשבט גד (במילים כי שם חלקת מחחוקק ספון – מתייחס משה לקברו הנמצא בנחלת שבט גד) שבט שמעון – אינו זוכה לברכה כלל, בגלל חרון אפו של משה על פרשת בעל פעור. כמובן שכל ברכה בפני עצמה, כולל פסוקי ההקדמה והסיום מצריכים עיון. לאחר הברכות מתואר בפירוט מותו של משה רבנו. בגמרא מופיעה מחלוקת האם השורות האחרונות בתורה נכתבו על ידי משה בנבואה, או על ידי יהושע בן נון. שמיני עצרת ושמחת תורה חג זה הוא למעשה שני חגים שהתאחדו להם למועד אחד. החג הראשון הוא שמיני עצרת, רגל בפני עצמו הבא מיד לאחר שבעת ימי סוכות. עיקר מנהגו של החג הוא בתפילת הגשם ובכך שמתחילים להגיד “משיב הרוח ומוריד הגשם” החל מתפילת מוסף, וכן מפסיקים בו את מצוות סוכות, אוכלים בתוך הבית ולא נוטלים שבעת המינים החג השני הוא חג שמחת תורה, בו אנו מסיימים לקרוא את התורה. לחג זה מנהגים רבים מאד (למרות שאין לו מקור כלל, וההתחקות אחר התפתחות הינה נושא נפרד). ממנהגי החג הם ערכית הקפות חגיגיות בבית הכנסת בשירה ובריקודים עם ספרי התורה. העלאת כל הציבור בביתה כנסת לתורה (על ידיד קריאת חלקה הראשון של פרשת וזאת הברכה פעמים רבות), כיבוד שני אנשים בתפקידי החתנים. חתן התורה, המסים את קריאת התורה, וחתן בראשית, הפותח מיידית את מחזור הקריאה החדש בקריאת הפרק הראשון של פרשת בראשית. קריאה והעלאה של נערים מתחת לגיל בר-מצווה לתורה ועוד מנהגים שונים.
